Eirouvine
Daf 7b
משנה: רְחָבָה לְקַבֵּל אָרִיחַ וּבְרִיאָה לְקַבֵּל אָרִיחַ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה׃
Traduction
La largeur d’une poutre devra donc être telle, ainsi que sa solidité. R. Juda dit qu’il suffit d’une telle largeur, sans se préoccuper de la solidité.
Pnei Moshe non traduit
רחבה לקבל וכו'. שתהא ג''כ חזקה ובריאה שתסבול משא האריח:
ר' יהודה אומר וכו'. ואין הלכה כרבי יהודה:
הלכה: רְחָבָה לְקַבֵּל אָרִיחַ כול'. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בְּרִייָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְחָבָה. רַה הוּנָא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא. מְכֵּיוָן דְּתֵימַר. הֲלָכָה כְהָדֵין וַהֲלָכָה כְהָדֵין. מָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׁשׁ וּמָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׁשׁ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִכֵּיוָן דְּאִיתְמַר הֲלָכָה כְרַבָּנִן. שָֽׁבְקִין לְיָחִיד וְעָֽבְדִין כְרַבָּנִן.
Traduction
On a enseigné que R. Simon dit: il suffit aussi qu’elle soit assez solide pour ce qu’elle doit supporter, sans souci de la largeur. R. Houna dit au nom de Rav que l’avis de R. Meir (le 1er préopinant anonyme de la Mishna) sert de règle. Samuel adopte l’avis de R. Juda, enfin R. Josué b. Levi partage l’avis de R. Simon. R. Simon b. Karsena ajoute: puisqu’il y a divers avis pour la fixation de la règle, il est permis d’adopter n’importe lequel de ces 3 avis. -Non, dit R. Mena, du moment que l’avis des autres sages (l’anonyme) a été préconisé, à l’opposé des avis isolés, il faut le suivre.
Pnei Moshe non traduit
תני רבי שמעון אומר בריאה וכו'. דקפיד על בריאה כדי לקבל אריח ואפי' אינה רחבה כשיעור לקבל אריח:
הלכה כר''מ. דהוא ת''ק דמתני' בר פלוגתיה דרבי יהודה:
מכיון דתימר וכו'. הואיל ואיכא דפסק כהאי תנא ואיכא כהאי תנא אם כן מאן דעביד כהאי לית חשש ומאן דעביד כהאי לית חשש:
א''ר מנא. דלא היא דמכיון דאיתמר הלכה כרבנן והיא ת''ק דמתני' דסתם רבי כותיה. ולא תני דברי ר''מ ש''מ דרבנן כוותיה ס''ל שבקין ליחיד ועבדין הלכתא כרבנן:
רַב אֲזַל לְחַד אֲתַר. חֲמָא חַד מָבוֹי שְׁרִיתֵיהּ בְלֶיחַיָּא. יְהַב לָהּ חוּטְרָא וְאַפְלָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב חוּנָא. דִּיקְלָא קָאִים. אֲמַר לֵיהּ רַב. עֵינוֹי דְרַב חוּנָא גְבַהּ. וְעֵינוֹי דְרַב לֵית אִינּוּן גְּבַהּ. אֶלָּא הַרֵינִי אוֹסֵר לָהֶן מִשֵׁם קוֹרָה. וּלְשַׁבָּת הַבָּאָה אֲנִי מַתִּיר לָהֶן מִשּׁוּם לֶחִי. שֶׁיִהְיוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם יִנָּטֵל הַדֶּקֶל שֶׁהוּא אָסוּר לְטַלְטֵל. וְאִית בָּעֵי מֵימַר. דְּלָא יְהַוּוּן סָֽבְרִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אֲמַר. רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִייָה׃
Traduction
Rav s’étant rendu dans une localité vit que l’on libérait une ruelle par une simple latte: il la frappa de son bâton, et elle tomba. Il y a là un palmier, lui dit R. Houna, qui sert à donner plus de consistance à cette latte trop mince. Crois-tu, répliqua Rav, que mes yeux ne voient pas aussi haut que toi et que je n’aie pas aperçu le palmier? Je déclare cette distinction insuffisante et la ruelle interdite; le samedi prochain, j’autoriserai une simple latte, s’il est entendu dès la veille que l’on ait à se fonder sur la présence du palmier, pour qu’en cas de suppression de ce dernier, il soit bien compris que tout transport est interdit. Selon d’autres, Rav s’exprima ainsi pour que l’on n’adopte pas l’avis de R. Juda, qui dit (§ 4) de ne pas se préoccuper de la solidité.
Pnei Moshe non traduit
חמא חד מבוי שריתיה בליחיא. שהיה התירו בקורה אחת דקה מאוד כלוח הזה ונתן עליה הכאה במקל והפילה וא''ל רב הונא דיקלא קאים שהיה שם אילן דקל אחד עומד בראש המבוי ויכולין לסמוך עליו משום לחי:
עינוי דרב הונא גבה ועינוי דרב לא גבה. וכי לא יש לי עינים גבוהות לראות כמותך גם אני רואה את הדקל אלא הריני אוסר להן שבת זו לטלטל משום קורה שסמכו עליה ולאו קורה היא דבריאה בעינן. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי בשביל הדקל הזה שצריך שיסמכו עליו מע''ש ושיהיו יודעין שאם ינטל הדקל הזה שאסור לטלטל:
קוֹרָה שֶׁהִיא יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בַּכּוֹתֶל הַשֵּׁינִי. אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁתַּיִם זוֹ כְנֶגֶד זוֹ. אִם יֵשׁ בֵּין זוֹ לְזוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים צָרִיךְ קוֹרָה. וְאִם לָאו אֵין צָרִיךְ קוֹרָה. 7b אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אַרָבָּעָה. מָאן דָּמַר. שְׁלֹשָׁה. כְּדֵי עֲבֵירַת אָדָם. מָאן דָּמַר. אַרָבָּעָה. כְּדֵי מָקוֹם.
Traduction
Si une poutre sort d’un mur sans toucher au 2e (étant soutenue par des colonnes), ou s’il y en a 2 placées vis-à-vis de l’autre, en cas de séparation de 3 palmes, il faut une poutre additionnelle pour libérer le tout; au cas contraire, il n’en faut pas. Selon d’autres, l’intervalle en question pourra aller jusqu’à 4 p. Le premier avis parle de 3 p., songeant au minimum exigible pour laisser passer un homme: l’autre parle de 4 p., ce qui constitue légalement le minimum d’un emplacement.
Pnei Moshe non traduit
קורה שהיא יוצאה מכותל זה וכו'. פלוגתא דת''ק ורשב''ג היא בתוספתא פ''ק דרשב''ג ס''ל בכל מקום בפחות מארבעה הוי לבוד:
מאן דאמר שלשה. טעם פלוגתייהו מפרש דמאן דאמר עד שלשה הוי לבוד ולא ביותר מפני שהוא משער כדי עבירת אדם. בשלשה טפחים ריוח יכול האדם לצמצם עצמו ולעבור דרך שם. הלכך דוקא בפחות משלשה שאין בו כדי עבירת אדם הוא דהוי כלבוד. ומ''ד עד ארבעה מפני שבד' הוא כדי מקום חשוב בכל מקום הלכך בפחות מכאן הוי לבוד:
קוֹרָה שֶׁרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה. רוֹאִין שֶׁאִילּוּ יָגוּד בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְהִיא נִרָאֵית בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים אַמָּה מוּתָּר. וְאִם לָאו אָסוּר. קוֹרָה שֶׁרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרִהָ טְפָחִים וְרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַטָּה מֵעֲשָׂרִהָ טְפָחִים. רוֹאִין שֶׁאִילּוּ יָגוּד בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה וְהִיא נִרָאֵית בְּתוֹךְ עֲשָׂרִהָ טְפָחִים מוּתָּר. וְאִם לָאו אָסוּר.
Traduction
S’il y a une poutre dont un bout au-dessus de 20 coudées, et l’autre au-dessous, on regarde s’il y a assez de courbe pour que la séparation de la limite des 20 coudées paraisse inférieure à 3 palmes, et la poutre reste valable pour la libération; au cas contraire, non. De même, si une extrémité de la poutre se trouve sise au-dessus de 10 p. de l’entrée de la ruelle et l’autre extrémité au-dessous, on examine si la courbe est telle que l’extrémité est à une distance inférieure à 3 p., le tout est libéré par la jonction; au cas contraire, non.
Pnei Moshe non traduit
קורה שראשה אחד למעלה מעשרים אמה וכו'. כגון שהיא נתונה בשיפוע:
רואין שאלו יגוד וכו'. כלומר רואין כאלו ראשה שהיא למעלה מכ' עבה ואלו יגוד הימנה בתוך שלשה והיא נראית בשוה עם ראשה השני בתוך עשרים מותר ואם לאו אלא שנראית גבוה מראשה השני שלשה אסור:
קורה שראשה א' למעלה מעשרה טפחים וכו' שאלו יגוד בתוך שלשה והיא נראית למעלה מעשרה טפחים מותר. כצ''ל שגובה המבוי תחת הקורה אינו פחות מעשרה טפחים:
שְׁתֵּי קוֹרוֹת זוֹ לְמַעֲלָה מִזּוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. רוֹאִין אֶת הַתַּחְתוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַעֲלָן וְהָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַטָּה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֶלְיוֹנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְהַתַּחְתוֹנָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אַשְׁכַּח תַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה בְשִׁיטַּת אָבִיו וְחָלוּק עַל אָבִיו. בְּשִׁיטַּת אָבִיו. דּוּ אָמַר. רוֹאִין אֶת הַתַּחְתוֹנָה כִּילּוּ הִיא לְמַעֲלָן וְהָעֶלְיוֹנָה כִּילּוּ הִיא לְמַטָּן. וְחָלוּק עַל אָבִיו. דּוּ אָמַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֶלְיוֹנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְהַתַּחְתוֹנָה לְמַטָּה נֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אִין תֵּימַר. בְּשִׁיטַּת אָבִיו הוּא. אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מִכַּמָּה. רִבִּי יוֹסֵה חִינְנָא בַּר שְׁלֶמְיָא רִבִּי יוּדָן. חִינְנָא בַּר שְׁילֶמְיָא בְשֵׁם רַב. וְהִיא שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה בְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לַתַּחְתוֹנָה.
Traduction
Lorsque 2 poutres sont sises l’une vis-à-vis de l’autre (pour être jointes par une latte), dont l’une est plus haute que l’autre, il faut, dit R. Yossé b. R. Juda, considérer l’inférieure comme plus élevée d’un peu et l’autre comme un peu plus petite, de façon à les supposer égales, à condition que la plus haute n’ait pas plus de 20 coudées, ni la plus petite moins de 10 p. Il en résulte que ce R. Yossé b. R. Juda suit l’avis de son père en un point et le combat en un autre (16)Cf. ci-après, 10.: il est d’accord avec lui en disant que l’on suppose une égalisation imaginaire entre ces 2 pièces inégales, comme R. Juda dit aussi ci-après que l’on suppose la barre en métal; mais il le combat en interdisant une hauteur de plus de 20 coudées, puisque R. Juda a dit plus haut qu’une élévation même au-delà de cette mesure n’a pas besoin d’être réduite. En outre, dit R. Yossé Hinena b. Salmia, ou R. Juda Hinena b. Salmia au nom de Rav: pour l’égalisation imaginaire de 2 poutres inégales, il faut que la différence de longueur soit inférieure à 3 palmes.
Pnei Moshe non traduit
שתי קירות זו למעלה מזו וכו'. תוספתא שם:
אשכח תני. נמצאת אומר מהא דתני אליבא דרבי יוסי בר' יהודה שהוא בשיטת אביו בחדא וחלוק עליו בחדא כדמפרש ואזיל בשיטת אביו הוא דקאי בהא דאית ליה רואין וזה כרבי יהודה דמתני' היתה של קש וקנים רואין אותה כשל מתכת וחלוק עליו בחדא דהוא אמר ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים:
ואין תימר בשיטת אביו אפילו למעלה מכמה. מכשיר ר' יהודה בריש פרקין:
בשם רב. דפליג על הא דקאמר ובלבד שלא תהא למעלה מעשרים וכו' דמשמע דבתוך שיעור זה אע''ג דמופלג טובא אלא והוא שתהא העליונה בתוך שלשה טפחים לתחתונה דאז הוא דאמרינן רואין את העליונה כאלו היא למטה והתחתונה כאלו היא למעלה דזה שיעור לבוד:
Eirouvine
Daf 8a
משנה: הָֽיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל קָנִים רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֶשׁ בָּהּ רוֹחַב טֶפַח׃
Traduction
Aussi, lorsque cette barre transversale est une simple paille, ou un jonc, on la considère comme si elle était en métal; si elle est tombée vers l’extérieur, on la suppose droite; si elle est cylindrique, on la suppose carrée, et tout ce qui une circonférence de 3 palmes a un diamètre d’un palme (et une fraction).
Pnei Moshe non traduit
היתה של קש. דברי ר' יהודה הן שאפילו היא של קש או של קנים רואין אותה כאלו היא של מתכות וקמ''ל בזה שאע''פ שהיא ממין שאין בריאה אפ''ה אמרינן רואין ואינה הלכה:
עקומה. ועקמימותה נוטה חוץ למבוי אפ''ה כשרה שרואין אותה כאלו היא פשוטה:
עגולה וכו'. כלומר זה הוא הכלל אם יש בהקיפה שלשה טפחים שצריך חוט של שלשה טפחים להקיפה סביב מסתמא יש בו רוחב טפח שכן מצינו בים של שלמה דכתיב עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וכתיב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב ש''מ שלכל רוחב באמה בעגול יש שלש אמות בהיקף:
הלכה: הָֽיְתָה שֶׁל קַשׁ אוֹ שֶׁלְקָנִים כוּל'. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה:
Traduction
Il a fallu dire que la barre est considérée comme étant en métal, selon R. Juda, qui dit plus haut (1, 4) d’insister sur sa largeur, non sur la solidité.
Pnei Moshe non traduit
למי נצרכה לרבי יהודה. כלומר האי היתרא דרואין לדברי ר' יהודה קאי דאיהו הוא דס''ל רחבה אע''פ שאינה בריאה:
עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְשׁוּטָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי יוּדָה הִיא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא עַקְמוּמִיֻּת מִן הַצָּד. עַקְמוּמִיֻּת שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. אֲבָל עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. וְאֵי זֶהוּ עַקְמוּמִיֻּת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמָּבוֹי. כָּל שֶׁאִילּוּ יָגוּד וְאֵין בֵּין זוֹ לְזוֹ שְׁלֹשָׁה.
Traduction
''Si elle est tombée, est-il dit ensuite, on la suppose droite''. R. Aha dit au nom de R. Zeira que cet là l’avis de R. Juda seul; au contraire, selon R. Yossa au nom du même, ce serait conforme à l’opinion de tous, sauf à établir cette distinction que la partie bombée est de côté, de façon à ne pas obstruer l’entrée de la ruelle; mais, si elle est assez grande pour former un obstacle réel, elle provoque l’interdit. Or, on considère comme telle toute partie, qui étant courbée dépasse l’entier d’une distance de 3 p.
Pnei Moshe non traduit
עקומה וכו'. פליגי בה אליבא דרבי זעירא דמר קאמר דר''ז מפרש להאי בבא נמי כר' יהודה ומר קאמר דר''ז אליבא דד''ה מפרש לה:
והיא שתהא העקמומית מן הצד עקמומית וכו'. כלומר דודאי בעקמומית מן הצד מיירי והיינו חוץ למבוי דאם לא כן מאי קמ''ל והלכך קאמר דוקא בשעקמומית שהיא מן הצד היא עקמומית שאינה מעכבת את המבוי כדמפרש ואזיל דכל שיגוד העקמומית ואין בין זו לזו שלשה וכלומר שאם העקמומית נוטה לצד חוץ יותר משלשה טפחים ממקום הפשטות של הקורה אז מעכבת היא לתיקון המבוי שמקום העקמומית אינו נחשב להקורה מכיון שיצאה חוץ מתורת לבוד:
דְּרִבִּי חִינְנָא 8a לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רַב אֲזַל לְחַד אֲתַר. חֲמָא חַד מָבוֹי שֶׁנִּיטַּל קוֹרָתוֹ וְאָסַר לָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב חוּנָא. דִּיקְלָא קָאִים. אֲמַר לֵיהּ רַב. עֵינוֹי דְרַב חוּנָא גְבַהּ. וְעֵינוֹי דְרַב לֵית אִינּוּן גְּבַהּ. אֶלָּא הַרֵינִי אוֹסֵר לָהֶן מִשׁוּם קוֹרָה. וּלְשַׁבָּת הַבָּאָה אֲנִי מַתִּיר לָהֶן מִשּׁוּם לֶחִי. שֶׁיִהְיוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם ייִנָּטֵל הַדֶּקֶל שֶׁהוּא אָסוּר לְטַלְטֵל. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. דְּלָא יְהַוּוּן סָֽבְרִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף. כָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעִיר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְהָכָא הוּא אוֹמֵר אָכֵן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבֵית דִּירָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה.
Traduction
R. Hinena dit que ce fait ne se passa pas ainsi: Rav étant allé dans une localité vit que la poutre additionnelle d’une ruelle manquait à sa place, et il y interdit le transport; comme R. Houna lui objecta qu’un palmier devait y suppléer par sa présence, Rav répliqua qu’il le voit bien, mais qu’il déclare l’accès interdit, en raison de la défectuosité constatée; le samedi prochain, il l’autorisera en raison du palmier, pour qu’il soit bien entendu qu’en cas de suppression de ce dernier, le transport serait interdit. Selon d’autres enfin, Rav s’exprima ainsi, pour proclamer que l’avis de R. Juda n’est pas admis. C’est ainsi que l’avis avait supposé une contradiction entre les paroles de R. Juda; car il dit, d’une part (17)Ci-après, (2, 6)., qu’il est permis le jour de fête de transporter du bois d’un parc, n’y eut-il que des citernes ou cavernes, sans se préoccuper de la proximité, tandis qu’ailleurs (18)(Betsa 4, 2). il exige la proximité de la ville. C’est que, dit R. Mena, au premier cas, R. Juda suppose qu’il s’agit d’un parc contenant une habitation. De même, on aurait supposer ici que la présence d’un palmier suffit; Rav dit donc que non.
Pnei Moshe non traduit
ואית דבעי מימר. שכך אמר רב דלא יהוון סברין כר' יהודה דלדידיה א''צ שתהיה הקורה בריאה לכך אני אוסר להם שבת זו לטלטל ואע''פ שיש כאן לחי לפי שלאחר זמן יעשו עוד קורה כזו ויסמכו על דר' יהודה:
ורבי חיננא לא אמר כן. דלא כך היה המעשה שהיתה קורה שם ואינה בריאה אלא כך היה שמצא שניטל קורתו וכו':
אית דבעי מימר דלא יהוון סברין כרבי יהודה. אע''ג דלהאי לישנא מבוי שניטל קורתו הוא שמצא רב אפשר שהכיר שלא היתה הקורה בריאה ולפיכך החמיר עליהן ועוד שלא יהיו נגררין אחר דברי ר' יהודה לסמוך עליו להקל. ולהכי מייתי נמי הא דלקמיה דאשכחן דרבי יהודה מיקל בתקנת איסור טלטול:
דתנינן תמן. בפ''ד דביצה איזהו קרפף וכו' ועיקרא דהאי מילתא איתא התם וכן לקמן בפ''ב על הא דרבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושיריים וכו' מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה וקס''ד דרבי יהודה פליג אסמוכה לעיר הלכך פריך מההיא דביצה דקאמר ר' יהודה דכל שהוא סמוך לעיר יש לו דין קרפף והכא הוא אמר הכין בתמיה דמצריך שיהא בו בור ושיח ומערה. ומשני ר' מנא לא דרבי יהודה פליג אחלוקה או שהיא סמוכה לעיר אלא הא דקאמר בור וכו' לפי שכבית דירה עביד לה ר' יהודה. כלומר אהאי חלוקה בלחוד הוא דפליג דקאמר הת''ק שתהא בו שומירה או בית דירה ועלה קאמר דאם יש בו אחד מאלו נמי כבית דירה דמיא. אבל בסמוך לעיר לא פליג וכהאי דס''ל בביצה ושמעינן מיהת דר' יהודה מיקל בתקנתא דאיסור טלטול ולא רצה רב שיהו סומכין עליו בכל הני גווני לפיכך החמיר עליהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source